הריון זה קסם. לראות איך במהלך 9 ירחי לידה הולך ונוצר לו ממש יש מאין בן אדם בשר ודם. תקופת היריון מלווה בתקוות, חלומות ושאיפות שהרך הנולד יהיה בריא, יפה, חכם.. בקיצור מושלם. במשך מאות בשנים לאנושות לא הייתה כלל שליטה על התפתחות העובר. כך שרק לאחר הלידה ולעיתים גם רק מספר חודשים לאחר מכן ניתן היה לדעת האם חיכינו לתינוק מושלם או תינוק עם פגם. עם השנים, בעיקר בחצי השני של המאה ה-20, כל התחום של בדיקות הריון החל לתפוס תאוצה ולהתפתח. כיום כבר אין אמא אחת שלא עושה בדיקת מי שפיר במהלך ההיריון. הרי יש משהו לא הוגן כלפי התינוק אם ניתן מבעוד מועד למנוע ממנו גורל אכזר. אמנם לא תמיד גילוי פגם בשלב ההיריון מוביל להפלה, אבל בהחלט ניתן למזער נזקים. סביר להניח כי בעתיד הקרוב עוד נזכה לראות פיתוחים שמאפשרים לתקן פגמים גנטיים הן בשלב ההיריון והן בשלבים שלאחר הלידה.
שלום האם
למרות המאמצים הכבירים של הגברים, ההריון הוא תחום לנשים בלבד. לא משנה כמה הגברים יגלו אמפתיה, הבנה, תמיכה והקשבה- האישה היא זו שבגופה מתפתח העובר והיא זו שמתמודדת עם כל השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים הנלווים. בדיקות הריון לא בהכרח קשות מבחינת כאבי וסבל, אבל בהחלט יש בהם מידה של חדירה לפרטיות. גם העובדה כי מדובר בבדיקה להבטחת שלום העובר, עדיין לא פשוט לעמוד חשופה מול רופא זר, שעל פי רוב הוא גם גבר. בדיקת מי שפיר אמורה לתת אינדיקציה של קרוב ל-100 אחוז לגבי מצב העובר ברמה ההתפתחותית. יחד עם זאת, יש תמיד סכנה מעצם העובדה שהבדיקה כרוכה בהחדרת גוף זר לרחם האישה. עוד נקודה למחשבה, זה שאין מאה אחוז, כך שגם אם כל הבדיקות עברו בשלום, עדיין ייתכן פגם כלשהו בתינוק. דיונים רבים הן בעולם הרפואה והן בעולם הפילוסופיה נסבים כל העת במוסריות שבבדיקות ההיריון מתוך חשש שהורים יעדיפו להפיל את העובר במקום להתמודד עם תינוק "פגום". מנגד, יש לא מעט הורים שנוטשים תינוקות בריאים בבתי החולים בגלל חוסר יכולת להתמודד עם גידולו. התפתחות הטכנולוגיה מאיימת להעצים את הוויכוחים הנ"ל.