כל אישה בהיריון צריכה לעבור סוללה של בדיקות הריון. יש כמה בדיקות הריון שהן קלות ופשוטות וכרוכות רק בבדיקת דם, בדיקת שתן או בדיקת לחץ דם. בדיקות היריון אחרות כוללות אבחון תחת אולטרסאונד כמו למשל בדיקת דופק, שקיפות עורפית, סקירת מערכות ובדיקות למעקב משקל וגובה של העובר. אך יש כמה בדיקות היריון שמרתיעות נשים כמו בדיקת מי שפיר או סיסי שליה. למרות שבדיקות אלו חשובות מאוד, עדיין אלו מדובר בבדיקות היריון פולשניות, שבחלק מהן יש אפילו סיכון לאם ולעובר. מהן הסיכונים האפשריים של בדיקת מי שפיר? האם יש תחליף לבדיקת מי שפיר?
בדיקת מי שפיר – רקע וסיכונים
בדיקת מי שפיר היא בדיקה המאפשרת לזהות מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון, טאי זקס, ותסמונת אדוארדס. במהלך הבדיקה נשאבים מעט ממי השפיר בהם מתפתח העובר. השאיבה מתבצעת באמצעות מחט דקה וארוכה ונעשית בהשגחת רופא תחת מעקב אולטרסאונד. לאחר לקיחת כמות קטנה של מי שפיר (כ-25 סמ"ק) נשלחת הדגימה למעבדה. התהליך יחסית קצר והכאב דומה לכאב שבלקיחת דם. יש נשים החוות התכווצויות קלות באזור הדקירה לאחר בדיקת מי שפיר.
הסיכונים העיקריים של בדיקת מי שפיר הם פגיעה בעובר, ירידת מים מוקדמת או זיהום. הסיכוי לפגיעה בעובר הוא באחוזים נמוכים כיוון שכל התהליך מתבצע תחת מעקב אולטרסאונד המאפשר לראות את מקום חדירת המחט. הסיכון היותר משמעותי בבדיקת מי שפיר הוא ירידת מים. מצב זה מתרחש כאשר הנקב בשק מי השפיר לא מתאחה כראוי והנזילה לא נפסקת. העובר לא יכול להתפתח ללא כמות מספיקה של מי שפיר ובמקרים כאלו נאלצים לפעמים להפסיק את ההריון. סכנה נוספת היא זיהום. בדיקת מי שפיר נעשית בתנאים סטריליים, אך ישנם מקרים בהם זיהום חיידקי או טפילי יכול לחדור למי השפיר ולגרום להדבקת התינוק, למחלות ואף לנכות. הזיהום עלול אף לפגוע באם עצמה.
כיום יש אפשרות לבצע בדיקת דם לצורך אבחון חלק מהמחלות הגנטיות הנבדקות בבדיקת מי שפיר, בהן תסמונת דאון, תסמונת אדוארדס ותסמונת פאטו ברמת דיוק גבוהה מאוד, וללא כאבים או סיכונים.